קיימים רגעים בודדים בהיסטוריה של כלי הנגינה שבהם הכלי הופך לסמל תרבותי, הנגינה בו הופכת לביטוי רגשי והעיצוב שלו חורג מגבולות השימושיות והופך לאיקוני.
עבור מיליוני נגנים ברחבי העולם, הגיטרה שמגלמת את המהפך הזה יותר מכל היא הפנדר סטראטוקסטר.
כדי להבין את גודל השפעתה של הגיטרה הזו, עלינו להתבונן בשלושה נגנים ספציפיים שעיצבו אותה בדיוק כפי שהיא עיצבה אותם.
כל אחד מהם לקח את הסטראטוקסטר ודחף אותה לגבולות חדשים, ויצר באמצעותה סיפורים מוזיקליים ותרבותיים שונים לחלוטין.
סטיבי ריי וון - The Number 1
סטיבי כינה אותה בחיבה "אשתי הראשונה" והיא ליוותה אותו במשך כל הקריירה שלו.
הוא הרכיב אותה מחלקים שונים שלקח מסטראט אחרות: גוף משנת 1963, צוואר משנת 1962 ופיקאפים משנת 1959.
אך סטיבי לא עצר שם. כדי ליצור את הסאונד המיוחד שלו הוא שם על הגיטרה מיתרים עבים במיוחד (0.13) ופרט עליהם בעוצמה וכוח פיזי שהותירו את עור האצבעות שלו שרוט וקרוע, דבר שגרם לו להישלח כמה פעמים לבית חולים כמה פעמים בשל כך.
בנוסף, סטיבי הגביה את האקשן (מרחק המיתרים מלוח האצבוע) והשתמש בטרמולו בסגנון של הנדריקס כדי להוסיף רבדים נוספים לצליל שלו.
הסטראט של מארק קנופלר
הגיטרה, סטראטוקסטר משומשת ללא צבע משנת 1961 נרכשה על ידי מארק בשנת 1977.
קנופלר, שחלם תמיד על הסטראט האדומה של האנק מרווין מלהקת The Shadows, מסר את הגיטרה לחברו כדי שיצבע אותה מחדש בצבע אדום וכך נולדה הסטראט האדומה האייקונית.
היא הפכה לכלי הראשי שלו לכל אורך הקלטת אלבום הבכורה של להקתו Dire Straits, והטביעה את חותמה על הלהיט הגדול ביותר שלהם, ״Sultans of Swing".
קנופלר סיפר בעצמו כי לפני שרכש את הסטראט, הוא כתב את השיר על גיטרה אקוסטית וחש שהתוצאה "משעממת". אולם, ברגע שהסטראטוקסטר האדומה הגיעה לידיו, הכול השתנה.
הגיטרה, עם הצליל הייחודי והקלילות שהציעה, יצרה השראה חדשה שהנחתה את אצבעותיו. לטענתו, "האקורדים החדשים פשוט הציגו את עצמם ונפלו למקומם".
ג'ימי הנדריקס והסטראט מ״מונטריי פופ״
הפסטיבל הבינלאומי של מונטריי פופ בשנת 1967 היה רגע מפנה עבור ג'ימי הנדריקס.
בעוד שבהופעותיו באירופה הוא כבר יצר לעצמו שם, באמריקה הוא עדיין היה אנונימי יחסית.
הוא הוזמן לסגור את האירוע, מיד לאחר ההופעה ההרסנית של להקת The Who, שסיימה את הסט שלה בנפנוף והשמדה של הכלים.
הנדריקס, שהיה נחוש להרשים את הקהל האמריקאי, לקח את האנרגיה הזו צעד אחד קדימה.
הוא השתמש בסטראטוקסטר שהוא צבע בעצמו ובשיא ההופעה, כרע על ברכיו, שפך נוזל מצית על הגיטרה והצית אותה באש.
לאחר שהיא בערה במשך כמה שניות, הוא ניפץ אותה לרסיסים על הבמה.
בכך הוא הפך את הסטראטוקסטר, שהייתה עד אז סמל של חדשנות טכנולוגית, לסמל של מרד, אנרכיה ויצירתיות לא מרוסנת.
השמדת הגיטרה לא הייתה סופו של סיפורה, אלא תחילתו. היא הפכה אותה לפריט אספנות ולשריד המונצח במוזיאונים.
בואו למצוא את הסטראט שלכם!
למגוון דגמי הסטארטוקסטר לחצו כאן
למגוון דגמי הסטראטוקסטר מבית Fender Custom Shop לחצו כאן