סקירה מקיפה - Fender American Ultra II

סדרת Fender American Ultra II מייצגת את פסגת הניסיון המצטבר, הפידבקים מהשטח, והטכנולוגיה שפנדר מציעה.

הסטרטוקסטר
צבעים
עבור הליין הזה פנדר שמה בצד את פלטת הצבעים של שנות ה 60 ועברה לצבעים סופר מודרניים, הצבע הלבן מזכיר יותר אפור של חללית נאס"א, האדום עמוק ומזכיר קצת את הצבע של מכונית טסלה חדשה והכחול מנצנץ בצורה שתגרום לו לבלוט על כל במה.

מה לגבי הסאונד?
הגיטרה הראשונה שתפסתי הייתה אדומה עם לוח אצבוע ממייפל, יש לה פיקאפים מהדור החדש ביותר של סדרת Noiseless ופיקאפ האמבקר בגשר בעל אאוטפוט רותח (ומפתיע) העונה לשם האגרסיבי HayMaker.

מפוזיציות 5,4,3,2 שמעתי את כל מה שציפיתי לשמוע מסטרטוקסטר עם צוואר מייפל. צלילים סינגלים טהורים וברורים שעושים את כל מה שתרצה, הקראנצ'יות האייקונית בדרייב וצלילי ליד חדים בגיין כבד.

ההפתעה הגדולה היא ההאמבאקר, האאוטפוט קופץ ובגיין כבד הגיטרה משנה את האופי שלה ומרגישה כמו סופר סטראט לוחמנית, חייב לציין לחיוב גם את הססטיין הארוך והחם.
במידה ואתם לא מוכנים לוותר על הסאונד הסטרטי הדקיק בגשר יש אפשרות לפצל את הפיקאפ בלחיצה על כפתור הווליום שמכניס אתכם ישר אל הצלילים המוכרים.

הגיטרה השנייה שתפסתי היא הכחולה ובה יש חידוש מרענן, לוח האצבוע הוא אבוני (בניגוד לעץ הרוזווד המוכר).
העץ השונה מכניס טונאליות אחרת לגיטרה, היא נשמעת יותר כהה, הסאונד שיוצא ממנה נשמע כמו נקודת האמצע בין עץ המייפל הבהיר והחד לעץ הרוזווד.

גם בגיין גבוה הגיטרה הזו מככבת, והשילוב של ההאמבקר עם האבוני מכניס בגיטרה מימד אחר לגמרי של דרייב שאני יכול לשבת ולחקור שעות.

הסטרט הלבנה עם לוח האצבוע ממייפל ובעלת שלושת סינגלים מספקת תחושה יותר "מסורתית" ביחס לשאר הגיטרות, בלחיצה על כפתור הווליום תקבלו מיזוג של פיקאפ הצוואר עם שאר הפיקאפים, דבר שנותן לסטרט סאונד דקיק כמו של טלקסטר.

לכל הגיטרות מצורפת ידית טרמולו (כנהוג בסטראט) עם חידוש מרענן, לא צריך להבריג אותה, רק ללחוץ אותה פנימה אל מיקומה הייעודי. הכתב הזה יכול לספר על אינספור מקרים בהם הוא היה צריך לנתק את הסטראט שלו מהכבל רק כדי להבריג ולסובב את ידית הטרמולו (בהנחה שהיא נכנסה אל ההברגה בזווית הנכונה).

השימוש בידית החדשה מרגיש נוח ואינטואיטיבי, הגשר הצף מרגיש שהוא יכול לעמוד בשימוש מסיבי וחזק וגם בנגיעות טרמולו עדינות ורכות.

הטלקסטר
גם פה הוכנסה מחשבה רבה לארגונומיות, פרופיל הצוואר צ׳אנקי ושטוח מאפשר לרוץ עליו מהר, החיתוך העמוק בגוף הגיטרה הופך את הגישה לסריגים הגבוהים לנוחה במיוחד וגם בחלק העליון של הגיטרה יש שיפוע קטן שמאפשר למרפק של היד הפורטת לנוח עליו בראש שקט.

הסאונד הטלקסטרי הדקיק מקבל שדרוג בדמות הדור החדש של הפיקאפים מסדרת Noiseless שמשתיק רעשי רקע מיותרים ומערכת s1 שמאפשרת למזג את הפיקאפים בכל אחת מהפוזיציות.
אם אתם בפיקאפ הגשר ורוצים לעבות את הצליל פשוט צריך ללחוץ על הכפתור ופיקאפ הצוואר מתמזג פנימה, אותו הדבר נכון גם לפוזיציית הצוואר ואילו במצב האמצע תקבלו סאונד דמוי האמבקר שמאוד מגוון את ארסנל הצלילים של הכלי הזה.

ואולי הדבר הכי חשוב, למרות כל החידושים האלה הגיטרה הזו עושה כל מה שציפיתי ורציתי שטלקסטר תעשה, קראנצ׳ קאנטרי, צלילי ליד היי גיין, וליווי קלין דינמי.

מחשבות אחרונות
סדרת Fender American Ultra II מציגה לדעתי גיטרות שמסוגלות לעשות הכל, אם אני עכשיו ״נכנס על עיוור״ להרכב וצריך כלי שיידע להתאים את עצמו לכל גיין ולכל סגנון אז אלה הגיטרות שהייתי תופס.
הפיקאפים מסוגלים להתמודד עם כל רמות הגין, משקל הגיטרה מאפשר לנגן בעמידה לפרקי זמן ארוכים, והחשיבה הארגונומית מאחורי עיצוב הגוף והצוואר הופכת את חווית הנגינה לאינטואיטיבית במיוחד.