הסיפור של Ibanez מתחיל אי שם ביפן הרחוקה בתחילת המאה העשרים, כאשר עסק מקומי בשם הושינו שיווק והפיץ כלי נגינה ותווים בעיר נגויה, יפן. בשנות הארבעים החל הושינו להפיץ גיטרות ספרדיות בשם Ibanez ובשנות ה- 60 לאחר שרכש את הזכויות לשם, הפיץ הושינו גיטרות פאנקיות למראה בארה"ב (רבות מהן אף הופצו בחנויות כלבו).
אך עבור רובנו הסיפור של Ibanez התחיל למעשה כמעט לפני 30 שנה כאשר הושינו פתח משרד ליד פילדפיה בארה"ב על מנת לשפר את הפצת גיטרות ה- Ibanez בארה"ב.
רוב הגיטרות האלה, היו למעשה גרסאות חיקוי באיכות גבוהה (אך במחיר מאד לא יקר) תחת השם Ibanez של – כל מותג גיטרה אפשרי. מה שלא תרצו, ל- Ibanez היה חיקוי של זה. באותה תקופה הייתה עליה במחירי הגיטרות האמריקאיות לעומת ירידה באיכותן – ועל רקע זה החיקויים של Ibanez היו ללהיט גדול.
אך אנשי הצוות ב- Ibanez לא הסתפקו בהעתקת גיטרות, ו- Ibanez החלה ליצור עיצובים משלה: גיטרות הסוליד בודי Artist (אשר נוגנה בידי בוב ווייר מה- Dead), ה- Iceman (שהתפרסמה לראשונה על ידי פול סטנלי מלהקת KISS) וגיטרות נפח George Benson, גיטרות ה- Jazz Box הראשונות של Ibanez. ערכן של רבות מגיטרות Ibanez ה"ראשונות" האלה ממשיך לעלות והן כעת פרטי אספנים יקרים.
בשנת 1976 עידן ההעתקות של Ibanez הסתיים באופן רשמי כאשר אחת מיצרניות הגיטרות הגדולות בארה"ב שחדלה להשתעשע מהחיקויים תבעה את Ibanez, המעתיקנית המובילה, בהצלחה. אך אז זה כבר לא היה משנה – Ibanez כבר זנחה את החיקויים והפכה לחברת גיטרות חדשנית בזכות עצמה.
עד אמצע שנות ה- 80, עם העניין הגובר במוסיקת רוק גיטרות אינסטרומנטלית, Ibanez שיתפה פעולה עם נגנים כמו Joe Satriani , Steve Vai ו- Paul Gilbert והוציאה את דגמי ה- RG, JS, JEMו- S. כיום, גרסאות עכשוויות של דגמים אלה עדיין נחשבות לסטנדרט ברוק הכבד ובמוסיקת גיטרות אינסטרומנטלית.
ל- Ibanez, אשר הפכה ידועה בזכות גיטרות הג'אז שלה כמו בזכות גיטרות הרוק, קו מרשים של גיטרות Jazz Box הכולל את גיטרת George Benson המוזכרת מעלה, שני דגמי Pat Metheny, ולאחרונה גיטרת החתימה האקוסטית למחצה של John Scofield.
מלבד זאת, Ibanez היא גם יצרנית גיטרות הבס מהנמכרות בעולם (ובמדינות מסוימות אף הנמכרות ביותר).
רשת כלי זמר הינה הנציגה הרשמית של Ibanez בישראל והיבואנית הבלעדית של מוצריה.
